לערוך או לא לערוך?

האם כל טקסט^º כתוב/מוקרא צריך לעבור עריכה? זו שאלה ששואל את עצמו כל מי שעוסק בכתיבה. ואני אומר: כל טקסט המיועד לפרסום^ºº חייב לעבור הגהה אם לא גם עריכה! גם אם כותב הטקסט הוא בעל כתיבה משובחת, קולחת ובהירה, הטקסט שהוא כותב/קורא חייב לעבור הגהה או עריכה. וזאת מדוע? מפני שכל טקסט שמישהו כותב/קורא אינו חף מטעויות, והטעויות מגֻוונות: החל משגיאות דפוס, פליטות קולמוס ושגיאות בכתיב חסר הניקוד (ובטקסט מוקרא – גם טעויות הגייה), עבור לשגיאות כתיב ופיסוק וכלה בניסוח מַלאה ומייגע.

נוסף על כך, עורך לשון מיומן למד את כללי האקדמיה ללשון העברית בכל הקשור לכתיב חסר הניקוד ולפיסוק, ויודע להתאים את רמת העריכה לסוג הטקסט ולקהל היעד. חשוב לא פחות: עורך הלשון הוא אובייקטיווי וקורא את הטקסט בעיניים שונות מן הכותב. לכן יוכל לגלות שגיאות לשוניות שנעלמו מעיני כותב הטקסט. עריכה לשונית טובה נעשית בשקיפות מלאה בין הכותב לעורך (וכמובן, ההוצאה לאור), בשיתוף פעולה מלא ופורה להגשמת המטרה המשותפת לכל הצדדים: פרסום ספר איכותי, בהיר וקריא. אין ספק, טקסט לאחר עריכה לשונית שונה תכלית השינוי מטקסט לא ערוך, במיוחד אם העריכה נעשתה בשיתוף פעולה עם הכותב. עריכה לשונית מפשטת את הטקסט, מבהירה אותו והופכת אותו לקריא.

לכן השאלה אינה צריכה להיות אם לערוך, אלא איזה סוג עריכה נדרש (ליטוש, יסודית, שכתוב או שמא הגהה^ºººבלבד) בהתאם לרמת הכתיבה של הטקסט וקהל היעד שהוא מופנה אליו. למשל, טקסט מדעי/אקדמי ייערך באופן שונה מסיפור ילדים.

____________________________________________

^ºטקסט עשוי להיות: מכתב רשמי, ספר עיון, ספר סיפורת, ספר שירה, עבודה אקדמית או אחרת וכיו"ב.

^ººבמילה "פרסום" אני מתכוון לפרסום בכל כלי אפשרי: ספר, כתב עת, עיתון אך גם פרסום במרשתת (בלוג, פורום וכיו"ב). למותר לציין שטקסט המפורסם בספר או בעיתון ידרוש עריכה שונה מטקסט פשוט יותר המפורסם בבלוג (שבו מספיקה בד"כ הגהה בלבד).

^ºººבהגהה בודקים איות, שגיאות הקלדה, שגיאות כתיב ופיסוק.