מאמרים
מאמרים בלשון מאת יאיר בן־חור


בנייני ש תחילית || יאיר בן־חור

כל מי שלמד לשון יודע שבעברית פועלים שבעה בניינים והוא גם יודע לדקלם אותם יפה - פָּעַל, נפעל, הפעיל, הֻפעל פִּעל, פֻּעל והתפעל. אלא מאי? שלא תמיד היו כך פני הדברים. ללשון חז"ל הוכנסו לשימוש בניינים סדירים ולא סדירים (וכל סטודנט מתחיל לתואר ראשון בלשון קרא את מאמריו המאלפים של הפרופ' משה בר־אשר בעניין), וחלק מהם נמצאים בשימוש עד ימינו.

למשל, בניין נִתְפַּעַל - שילוב של נפעל והתפעל, ובעברית ימינו: נשתמַּר, נתקדַּש, נתקבֵּל (בימינו נזדהתה הצורה עם בניין התפעל וקיבלה צירה בעה"פ) וכן, בניין נֻפעל, ובעברית ימינו - נֻקשה, בניין התַּפעל, ובעברית ימינו: נִתּוֹסַף (וגם התווסף/נתווסף) ובחז"ל: נִתּוֹקַד ועוד.

הבניינים שנוצרו בלשון חז"ל אינם תקֵפים לימינו־אנו אף שנשארו שרידים מהם כפי שהדגמתי. בעברית ימינו, לעומת זאת, דומני שהוכנסו לשימוש שלושה בניינים חדשים - בניינים שמקורם חז"לי אלא שבעברית החדשה צברו תאוצה וזכו לעדנה מחודשת ולצירוף שורשים חדשים, ואלו הם הבניינים שִׁפעל, שֻׁפעל והשתפעל - שלושה בניינים שנוספו לעברית, במיוחד לעברית החדשה: שכלל, שחזר, שעבד ועוד.

נהוג לראות בצורות שִפעל, שֻׁפעל והשתפעל בניינים כבדים (פִּעֵל, פֻּעַל והִתְפַּעֵל) בגזרת המרובעים (גזרה שלתוכה נכנסים שורשים בני ארבעה עיצורים, דוגמת: מִחשב, שלטט החדשים ועוד). אני מבקש לטעון שבעברית ימינו צורות אלו קיבלו מעמד משל עצמן וראוי לכבדם בבניינים משלהן.

במה דברים אמורים?

צורות כגון שִׁעְבֵּד ושִׁחְרֵר ידועות בלשון חז"ל יחד עם פִּלְפִּל (כפועל!), תִּרְגֵּם ודומיהן. בלשון חז"ל מתייחסים אליהן כאל בניין כבד בגזרת המרובעים. אין ספק שצורות מעין אלו אכן נמצאות בגזרת המרובעים, אלא שנדמה לי שהצורות בשי"ן (שִׁפעל, שֻׁפעל והשתפעל) קנו להן מעמד חדש בעברית ימינו, וראוי להתייחס אליהן כאל שלושה בניינים שונים ולא כאל שייכים לגזרת המרובעים (או "כבד מרובע").

וכל כך למה? מפני שצורת שִׁפעל-שֻׁפעל-השתפעל הורחבה בלשון ימינו עד מאוד, ושורשים שונים נכנסו לתבנית זו (למשל שִׁדרג מן השורש דר"ג, שִׁכתב, מו השורש כת"ב, שִׁחזר מן השורש חז"ר ועוד), ולא עוד אלא שרובן ככולן של צורות שפעל באות במשמעות דומה של "ביצע מחדש". למשל, שכתב = כתב מחדש, שחזר = החזיר מחדש, שדרג = העלה בדרגה (כלומר דירג מחדש)/דירג מחדש את הציון ועוד.  
רוצה לומר, שדרג, שכלל, שכתב ודומיהם - צורות בבניין שפעל. שדרג - שורש דר"ג בניין שפעל (ולא כפי שנהוג עד עתה לומר - שורש שדר"ג, מרובעים, בניין פִּעֵל). ראוי לצרף לבניין זה אף את צורות שִׁקם-שֻׁקם-השתקם שמשמען "להקים מחדש" ומקורן בגזרת ע"ו'/י (שיקם - שורש קו"ם, בניין שִׁפעל, למשל).
אם כן, אמור מעתה: בעברית ימינו פועלים עשרה בניינים סדירים:
פעל-נפעל
הפעיל-הֻפעל
פִּעֵל-פֻּעַל-התפעל
שִׁפעל-שֻפעל-השתפעל (למשמעות "ביצע מחדש")
ובניין אחד לא סדיר:
נתְפעַל/נתפעֵל
הצורות נֻקשה, ניתוֹסף, ריכֿל, איפֿר (לשון מאפרה) מייצגות שרידים לבניינים לא סדירים בלשון חז"ל.
 _______________________________
למאמריו המקוריים של הפרופ' בר־אשר על לשון חז"ל:
הטיפוסים השונים של לשון המשנה
מערכת הבניינים בלשון התנאים

בנייני ש תחילית || יאיר בן־חור

תגובות:

logo בניית אתרים