הַלָּשׁוֹן שֶׁל הָעִבְרִית מֵאֵת יָאִיר בֶּן־חוּר (מוצ"ש 16/10/2004, 20/10/2004, א' במרחשוון תשס"ה, ה' במרחשוון תשס"ה)

שְׁנֵי הַקְּמָצִים מֵאֵת יָאִיר בֶּן־חוּר

וְהִיא חַדָּה, הִיא שְׁנוּנָה וּבְהִירָה, יְכוֹלָה לִפְגֹּעַ בְּדִיּוּק בִּנְקֻדַּת הַמַּטָּרָה. וְלִפְעָמִים עוֹטָה הִיא לְבוּשׁ וְצוּרָה – שָׁכֵן לֹא יַכִּירֶנָּה, אוֹהֲבֶיהָ לֹא יְזַהוּהָ – זָר יָבִין אוֹתָהּ יוֹתֵר מֵהֶם. ◘ הַלָּשׁוֹן שֶׁל הָעִבְרִית אֲרֻכָּה, אֲדֻמָּה וְחַיָּה, מְדַבֶּרֶת, אוֹמֶרֶת מִלּוֹתֶיהָ לְלֹא כָּל בְּעָיָה. וּלְעִתִּים לוֹבֶשֶׁת בִּגְדֵי נָכְרִיָּה, בָּנֶיהָ לֹא יְבִינוּהָ, פִּיהָ קָרוּעַ, מָהוּהַּ – אוֹיֵב יָבִין אוֹתָהּ יוֹתֵר. ◘ וַאֲנִי נוֹשֵׁק לִשְׂפָתָהּ, לְשׁוֹנִי – לְשׁוֹנָהּ, אֲהוּבָתִי שֶׁלִּי לְכָל שְׁאֵלָה לִי עוֹנָה. הִיא יָפָה אַף כִּי לֹא צְעִירָה, חָלִילָה אֵינָהּ זְקֵנָה, וַאֲנִי אוֹהֲבָהּ בְּכָל רְמָ"ח אֲבָרַי, בִּשְׁסָ"ה גִּידַי, לְעוֹלָם לֹא אֶחְדַּל לַהֲגוֹת בִּלְשׁוֹנָהּ, לְעוֹלָם לֹא אַפְסִיק וְלֹא אֹמַר דַּי! ◘◘◘

קָמָץ גָּדוֹל אֶחָד הִתְעוֹרֵר מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר. יָרַד לָרְחוֹב וּפָגַשׁ בַּחֲבֵרוֹ הַקָּמָץ הַקָּטָן. קָבְעוּ לִנְסֹעַ בְּיַחַד לַקִּבּוּץ אהו"י, הַקָּרוּי עַל־שֵׁם אִמּוֹת־הַקְּרִיאָה. אֲבָל קָמָץ קָטָן חָטַף פַּתָּח, מַחֲלָה קָשָׁה מְאוֹד, פַּרְצוּפוֹ נַעֲשָׂה סֶגוֹל וּבִכְלָל כָּל הַסִּפּוּר נִרְאָה יוֹתֵר כְּמוֹ חוֹלָם מֵאֲשֶׁר מְצִיאוּת. הַקָּמָץ הַגָּדוֹל הִתְפַּעֵל מִבִּנְיַן הֻפְעַל וְנִכְנַס אֵלָיו לְבַד כְּשֶׁבְּיָדוֹ מִשְׁקָל רַב. בְּעִצּוּר, בְּבִנְיַן הֻפְעַל הוּא רָאָה תַּבְנִיּוֹת רַבּוֹת אֲבָל בְּעִקָּר שָׂם דָּגֵשׁ חָזָק בַּתְּנוּעוֹת שֶׁעָצְרוּ וְיָשְׁבוּ בַּצַּד כִּי הַמַּרְצֶה אָמַר לָהֶן "שְׁוָא נָע, תְּנוּעוֹת". אַחֲרֵי הַהַרְצָאָה הִמְשִׁיךְ לְכִוּוּן בִּנְיַן הַמִּשְׁפָּטִים. הוּא מְאוֹד אָהַב אֶת הַמִּשְׁפָּט הַפָּשׁוּט, הַכּוֹלֵל חֲלָקִים רַבִּים. הִגִּיעַ לִמְקוֹם מוֹשָׁבוֹ שֶׁל הַמִּשְׁפָּט הַמְּחֻבָּר, מִשְׁפָּט גְּדָל־קוֹמָה, שֶׁמְּכַנֶּה עַצְמוֹ "מִשְׁפָּט מְאֻחֶה". זֶה הָיָה מִשְׁפָּט מֻרְכָּב מִדַּי בִּשְׁבִיל הַקָּמָץ הַגָּדוֹל. בַּמִּסְדְּרוֹן, בַּדֶּרֶךְ הַחוּצָה, הוּא פָּגַשׁ אֶת הַתְּמוּרָה, מֻשָּׂא הַעֲרָצָתוֹ וְאַהֲבָתוֹ. בַּחֲלוֹם הִיא תָּמִיד בָּאָה אֵלָיו, לְבוּשָׁה שִׂמְלָה לְבָנָה וְהוּא מְבָרֵךְ אוֹתָהּ "הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי". וּמָה עִם הַקָּמָץ הַקָּטָן, תִּשְׁאֲלוּ? בְּרֶגַע מְסֻיָּם, מֻקְדָּם מְאוֹד, שָׁב הַקָּמָץ הַקָּטָן לְבֵיתוֹ, פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת הַחוֹרֶקֶת בַּצֵּירֵי, הֵכִין לְעַצְמוֹ קָפֶ"ה חַם וְהֵחֵל לְשׁוּרוּק לְעַצְמוֹ עַד לַמִּטָּה, עַד שֶׁנִּרְדַּם. ◘◘◘